היתרונות במאגר מידע פיננסי

תגובה לטורו של דוד לוי-פאור "לא לאח הגדול הפיננסי" (הארץ ב-26.7.15).
טורו של פרופ' לוי-פאור, שמטרתו להפחיד את הציבור מפני מאגר הנתונים הפיננסי, לוקה בחוסר הבנה של מבנה שווקי אשראי ומשחק לידיהם של הבנקים הגדולים.
ראשית, חשוב להבין שדירוג אשראי של משקי בית בעצם קיים כבר היום: כל בנק אוסף נתונים על הלקוחות שלו, ולכל בנק יש מתודולוגיה שקובעת "ציון" לכל אזרח שמייצג את המידה שבה הוא ראוי לאשראי להערכת הבנק. הציון הזה יכול להיות לדוגמא מספר בין אפס לשבע שפקיד הבנק רואה על המחשב כשהוא יושב מול הלקוח, אבל הלקוח לרוב איננו מודע לקיומו. בשיטה הנהוגה כיום, הלקוח אינו יודע כיצד המספר הזה חושב, איננו יכול לערער עליו, והכי חשוב, איננו יכול לנדוד עם המספר לבנק אחר. מאגר נתוני אשראי ישנה את כל זה.
אי היכולת לנייד את ציון האשראי מבנק לבנק, גורמת לכך שלבנק שבו מנוהלים חשבונות של הלקוח יש יתרון גדול על בנקים אחרים במתן הלוואות. כאשר לקוח מנסה לבקש הלוואה ממוסד פיננסי אחר, המוסד חייב לחשוד שללקוח יש היסטורית אשראי בעייתית, ולכן יציע ריבית גבוהה או ידרוש ביטחונות יקרים. התוצאה היא העדר תחרות, שמשחקת לידיהם של הבנקים הגדולים ופוגעת בלקוחות.
לעיתים נשמעת הטענה שהרפורמה תפגע בשכבות המוחלשות. ההפך הוא הנכון: היעדר המאגר פוגע במיוחד דווקא במי שהכנסתו נמוכה או שמשתייך לקבוצה שיש כנגדה דעות קדומות. הבנקים לא מתקשים לזהות את נתוני ההכנסה של הלווים הפוטנציאלים, ולכן המאגר עוזר בעיקר למי שהיסטוריות התשלומים שלו חיובית לקבל הלוואה בתנאים נוחים יותר. כמו כן, המאגר הופך את כל תהליך מתן האשראי לשקוף יותר ולכן מרחיב את הנגישות לאשראי והופך אותה להוגנת יותר.
מאגרים מהסוג הזה קיימים במדינות מפותחות רבות (ארה"ב, קנדה, גרמניה, שוודיה ועוד). לוי-פאור חושש שאם השיטה תונהג בישראל, אז כמו ארה"ב נהפוך לאומה שלאזרחים בה אין ביטוח בריאות. החשש נראה לי הגיוני כמו החשש שבעקבות הרפורמה כולנו נתחיל לאהוב הוקי קרח. עם זאת, אני מוכרח להסכים שחוק ההסדרים איננו המסגרת המתאימה לקידום יוזמה זו. ישנם מספר נושאים שצריך לשקול בכובד ראש ולקיים בהם דיון ציבורי: מי חייב בדווח, איזה נתונים מדווחים, כיצד המידע מאובטח וכיו"ב; ואלה דורשים הליך חקיקה מסודר.
מודעות פרסומת

6 מחשבות על “היתרונות במאגר מידע פיננסי

  1. פינגבק: האח הגדול הפיננסי | מבוא לכלכלה – ג

  2. דוד לוי-פאור

    אולי זה יסייע להסביר ואולי חוסר ההבנה או שלך ? (כתבה מ ynet הכותרת לא שלי)

    דירוג האשראי שתקבלו עלול למרר את חייכם

    דירוג האשראי של אזרחי ישראל שמקדם האוצר במטרה לעודד תחרותיות, דווקא יפגע בפרטיות ובציבור החלש. במקום לדאוג לשקיפות של ספקי האשראי נקבל שקיפות של הלווים בפני גופים פיננסיים וסוחרי אשראי. המרוויחים יהיו בעלי מאגר המידע ושחקני האשראי החדשים, והמפסידים – הצרכנים. דעה
    פרופ' דוד לוי-פאור פורסם: 11.08.15 , 23:19

    בצד חוק ההסדרים, ובהליך מזורז, מקדמת הממשלה הקמת מאגר נתונים על הפעילות הכלכלית והפיננסית של אזרחי ישראל. איסוף הנתונים מלווה בעיבודם לדירוג אישי ומסחורם באמצעות חברה פרטית. הציפייה היא שדירוג אשראי יתרום לתחרות בתחום האשראי וכתוצאה מכך לזמינות גדולה יותר של אשראי זול, שכן הריבית, הקנסות והעמלות יהיו זולים יותר.

    המהלך הזה הוא לא פחות ממשטר אשראי חדש, שצפוי להשליך באופן קריטי על תפקודה ועתידה של החברה הישראלית.
    אם לא די בפגיעה בפרטיות האזרחים מעצם הקמת המאגר, הדרה ותיוג של קבוצות מוחלשות באוכלוסייה, וחיזוק נוסף של חברות האשראי, הרי שהמהלך אינו מלווה ברגולציה על חברות הדירוג וסוחרי האשראי החדשים. גורמים אלה עלולים להשתמש בדירוג האשראי כעלה תאנה שיחפה על התנהגות דורסנית ובלתי אחראית מצד כל סוחרי האשראי.

    ההנחה היא שסוחרי האשראי יעמידו אשראי בהתאם למידת הסיכון של הלווה. מיותר לציין שסוחרים אלו, בנקים ושאינם בנקים, אינם מעוניינים בהכרח בלווים חסרי סיכון. הלווה האידאלי הוא מי שניתן לגבות ממנו תשואה אופטימלית – ואלה תמיד הלווים בעלי דירוג האשראי הנמוך, שאפשר לחייב אותם בתשלומי ריבית גבוהים, עמלות וקנסות, וגם להיות בטוחים שהם תמיד יפגרו בתשלומים, יתמכרו לאשראי, וישתעבדו במשך שנים לתשלומי ריבית מופרזים.

    שקיפותו של החלש בפני החזק
    אף שמטרתם של מקדמי הדירוג הוא רווחת הצרכן, בפועל הם מקדמים את רווחיות סוחרי האשראי ואת השוק המשגשג במוצר ממכר. למעשה, ללווים לא תהיה בחירה אמיתית: אם דירוג האשראי אמין, אין סיבה שסוחר אשראי אחד ילווה במחיר שונה מסוחר אשראי אחר.

    המשמעות: במקום מונופול בשוק האשראי עלול להיווצר מונופול בשוק המידע הפיננסי שיחליש את התחרות ויפחית את כוח המיקוח של הלווים. במקום דואופול בשוק האשראי, נקבל מונופול בשוק המידע הפיננסי, שיחסום את התחרות.

    מדוע יוזמי הדירוג מתעלמים מההשפעה ההרסנית של הדירוג על אזרחי ישראל, מסכנת השעבוד, מעושק הציבור ובעיקר מכך שהשקיפות שתתקבל מהדירוג היא של הלווה בפני ספקי האשראי: שקיפותו של החלש בפני החזק. ארה"ב ובריטניה כבר הנהיגו דירוג אשראי פולשני, האם לדעתכם הצרכנים קיבלו בתמורה ריבית נמוכה יותר? התשובה היא שלילית. יש שם שוק אשראי גדול יותר, אבל אין שם בהכרח ריבית, עמלות וקנסות פיגורים נמוכים יותר.

    דירוג האשראי מקדם לא רק פגיעה בפרטיות ובציבור החלש אלא גם באינטרס הציבורי. במקום לדאוג לשקיפות של ספקי האשראי נקבל שקיפות של הלווים בפני גופים פיננסיים וסוחרי אשראי. המרוויחים העיקריים יהיו בעלי מאגר המידע ושחקני האשראי החדשים, והמפסידים העיקריים יהיו כרגיל הצרכנים.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4689752,00.html

    אהבתי

    1. אחר

      דוד, ניכר שסימנת את המטרה אחרי שירית את החצים.
      אם ״ההנחה היא שסוחרי האשראי יעמידו אשראי בהתאם למידת הסיכון של הלווה״ איך זה מפלה קבוצות (מו)חלשות. ישנם שני סוחרים, עם מידע ובלעדיו.
      נתחיל מהלקוחה: אם חד הורית מירוחם שתמיד משלמת את כל החשבונות בזמן, שזו ההלואה השלישית שלה שהיא החזירה במלואה ללא קנסות וללא התראות. היא תמיד בפלוס של 1000 שח. אומנם היא לא מרוויחה הרבה אבל יש לה מוסר תשלומים מעולה.
      עכשיו בנק הבית המקום שבו היא לוותה בעבר, המקום שמנהל את העוש שלה יודע את זה. הוא גם יודע שהבנקים האחרים יראו את התלוש של הלקוחה ויתנו לה מחיר גבוה מראש.
      אז עכשיו כלכלה שנה א׳: האם זה מאפשר לבנק לגבות מחיר גבוה יותר או נמוך יותר מהלקוחה (השבויה)

      ״אם דירוג האשראי אמין, אין סיבה שסוחר אשראי אחד ילווה במחיר שונה מסוחר אשראי אחר״ זה די משעשע.
      א. במדינות שלמות (ארהב הדוגמה הקלאסית) יש דרוג אשראי אינטסיבי של כלל האוכלוסיה, והפערים בריביות ובתנאים בהחלט לא נעלמו.
      ב. נעזוב חו״ל. מוצרים ״זהים״ לא נמכרים לפעמים במחיר שונה. הקוטג׳ בשתי חנויות? זה שיש דירוג אמין זה לא אומר שהוא חזות הכל. למעשה גם אם הוא מושלם, כל נותן אשראי מוכר מוצר טיפה אחר ויתמחר אותו בהתאם. למשל ביטוח רכב. האם לא נראה לך הגיוני מצב כמו עכשיו שבו נהג זהיר יכל לספק מכתב על העדר תביעות ולכן לקבל הנחה גם כשהוא עובר חברת ביטוח? אם היית אוסר על חברות ביטוח לבקש מכתב העדר תביעות, מי יפסיד מכך? לא נהג המסוכן אלא השאר.

      בהלואות זה יותר חמור:
      או שנותני אשראי יתנו הלוואות באותם תנאים לכל אחד מרמת אביב ועד ירוחם. אז מי שישלם יקר יותר יהיה מעמד הביננים. בעלי ״דרוג אשראי נמוך״ יקבלו אומנם ריבית טיפה יותר זולה (בממוצע) אבל האם אשראי זול זה לא מה שאתה יוצא נגדו?
      בכל מקרה, זה לא מה שקורה או יכל להתרחש במציאות. במציאות הבנקים פשוט ילוו רק למי שהם מכירים, לאחרים יתנו תנאים שמניחים שמדובר בפושט רגל סידרתי. בגלל שכולם יעשו את זה, אז המחיר = הריבית רק עולה.

      תכלס סתם אני כותב את זה, נראה לי מקרה אבוד.

      אהבתי

  3. פינגבק: מאגר מידע פיננסי 2 | כלכלה והירהורים אחרים

  4. פינגבק: מחשבות על דו"ח הביניים של ועדת שטרום | כלכלה והירהורים אחרים

  5. פינגבק: מאגר מידע פיננסי 3 | כלכלה והירהורים אחרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s