קטגוריה: כללי

הבעייה של מערכת החינוך

יש אנשים שמאמינים שהבעייה של מערכת החינוך זה ארגוני המורים. עכשיו, אני די מתון בדעותי לגבי מוסד הקביעות, ובאופן כללי לגבי יחסי עבודה. אני, למשל, חושב שהעולם במאה ה-21 דורש יותר גמישות תעסוקתית ממה שהיה במאה הקודמת, ואני חושב שאת מוסד הקביעות ברוב הסקטורים יצטרך להחליף מודל אחר של ביטחון תעסוקתי. יחד עם זה, אני די בטוח שהמגבלות שההסכמים הקיבוציים עם המורים מטילות על מערכת החינוך רחוקות מלהיות מה שמסביר את ההישגים הדלים של תלמידי ישראל.

נזכרתי בזה היום כשקראתי מאמר על Charter Schools בארה"ב (לא מצאתי עותק של המאמר בגישה חופשית).  נדמה לי שקוראים לזה בעברית "בית ספר ברישיון", ובכל אופן מדובר על בית ספר שפועל לרוב כעמותה פרטית (ולפעמים כעסק פרטי ממש), אבל מקבל מימון ציבורי. בדרך כלל  התלמידים יכולים לבחור בין בתי הספר הציבוריים הרגילים לצ'רטר, והעמותה מקבלת מימון מהממשלה על פי הרישום לבית הספר. היתרון התאורטי הוא שלבית הספר יש אוטונומיה מאוד רחבה בבחירת תוכניות הלימוד ובהעסקת המורים.

בארה"ב אפשר לשמוע הרבה פוליטיקאים משתי המפלגות מהללים את בתי הספר הללו, והרופורמות שהם מציעים לעיתים קרובות דורשות הרחבה של שיטת הצ'רטר. היה גם סרט, Waiting for Superman, שלמיטב ידיעתי לא הוקרן בארץ, אבל עורר הדים באמריקה, שעוקב אחרי כמה ילדים שמנסים להתקבל לצ'רטר סקול ב-LA. הסרט תוקף את המערכת ובעיקר את אירגוני המורים. הבעייה היא שהמחקר במדעי החברה לא ממש תומך בטענה שצ'רטרים אכן מביאים לתוצאות טובות יותר מחינוך ציבורי. זכור לי למשל משפט מוזר מתוך הסרט הזה שאמר שכרבע מהצ'רטרים מביאים להישגים גבוהים מהממוצע בבתי הספר הציבוריים. דבר מוזר להתגאות בו בהתחשב בכך שכחצי מבתי הספר הציבוריים מישגים תוצאות יותר טובות מאותו הממוצע.

המאמר הנ"ל של Dennis Epple, Richard Romano, Ron Zimmer הוא סקירה של הספרות הכלכלית בנושא, והוא מגיע למספר מסקנות, הראשית מבינהן היא, שכאמור, אין שום הוכחות לזה שצ'רטרים יותר טובים מבתי ספר ציבוריים. הם מצביעים על כמה רשתות של צ'רטרים שמצליחות (גישה שנקראת no excuses כנראה מוצלחת במיוחד) ועל כמה שנכשלות. באופן כללי, בכל מה שקשור לצ'רטרים התוצאות מאוד לא חד-משמעויות, מלבד עניין ההעסקה. הנה פסקה אחת מתוך המסקנות שלהם (עמ' 57):

On the whole, teachers in charter schools are less experienced, are less credentialed, are less white, and have fewer advanced degrees. They are paid less, their jobs are less secure, and they turnover with higher frequency. Value added estimation of teacher effectiveness shows charter school teachers to be weaker in increasing test scores.

מודעות פרסומת

כלכלנים על יוון – רשימת קריאה

על הסיוע הבינ"ל של ישראל

לא שאני רוצה להרוס את הכיף לכל מי שמאוד גאה בעצמו על הסיוע (המרשים לכשעצמו) של משלחת צה"ל בנפאל, אבל בכל זאת, קצת פרספקטיבה:
הסיוע הבינ"ל שישראל נותנת לשאר העולם עומד על כ-180 מיליון דולר בשנה, שזה כ-0.07% מההכנסה הלאומית.
לשם השוואה, הנה כמה מדינות עניות מישראל שמוציאות יותר על סיוע בינ"ל: טורקיה 0.42%, פורטוגל 0.23%, ספרד 0.16%, סלובניה 0.13%, יוון 0.13%, אסטוניה 0.13%, צ'כיה 0.11%, פולין 0.10%, סלובקיה 0.09%, לטביה 0.08%.

הנתונים המלאים כאן.

האם נגידה מפתיעה זה טוב?

בלומברג מכתירים את קרנית פלוג בתור הנגידה "המפתיעה" ביותר בעולם, כלומר שההחלטות שלה (שהן בעצם לא שלה, אלא של הועדה המוניטרית שהיא עומדת בראשה) היו שונות מהתחזיות של האנליסטים שבלומברג ראיינו יותר מאשר כל בנק מרכזי אחר.

האם זה טוב להיות מפתיעה? התשובה קצת מורכבת. באופן כללי, צעד מוניטרי כמו הורדת ריבית הינו יותר אפקטיבי כאשר הוא בלתי צפוי. כדי להבין את הרעיון הבסיסי צריך לזכור שהבנק המרכזי שולט בריבית הנומינלית, אבל המטרה שלו היא להשפיע על הריבית הריאלית
real interest = nominal interest – inflation.
ריבית ריאלית נמוכה גורמת למשקי בית לחסוך פחות ולצרוך יותר ולעסקים להשקיע יותר. כשהבנק מוריד את הריבית הנומינלית, חלק מזה מתבטא בעליה באינפלציה וחלק מזה בירידה בריבית הריאלית. הנקודה המרכזית היא שככל שהצעד מפתיע יותר, היצרנים מסוגלים פחות לעדכן את המחירים שלהם בזמן אמת, ולכן ההורדה מתבטאת פחות באינפלציה ויותר בהורדת ריבית ריאלית. ובשורה התחתונה, הורדת ריבית מפתיעה היא יותר יעילה (למשל, כדי להוריד את האבטלה).

מצד שני, כדי לשמור על יציבות מחירים בטווח הבינוני והארוך, חשוב שהבנק המרכזי ייתפס כאמין מבחינת יעד האינפלציה. כלומר, הציבור צריך להאמין שהורדות הריבית שמזרימות כסף למשק הן צעד מדיניות זמני שנובע מהסיטואציה הספציפית שהמשק נמצא בו, ושהריבית תועלה חזרה כאשר התנאים הריאליים ישתפרו. זאת אחת הסיבות שהפדרל ריזרב משדר שהם מתכוונים להעלות את הריבית בקרוב (בעגה המקצועית זה נקרא forward guidance).

לסיכום, אפשר לומר שלהפתעות יש יתרונות, אבל זה בתנאי שהן לא פוגעות באמינות של הבנק לטווח הארוך.