יש אנשים שמאמינים שהבעייה של מערכת החינוך זה ארגוני המורים. עכשיו, אני די מתון בדעותי לגבי מוסד הקביעות, ובאופן כללי לגבי יחסי עבודה. אני, למשל, חושב שהעולם במאה ה-21 דורש יותר גמישות תעסוקתית ממה שהיה במאה הקודמת, ואני חושב שאת מוסד הקביעות ברוב הסקטורים יצטרך להחליף מודל אחר של ביטחון תעסוקתי. יחד עם זה, אני די בטוח שהמגבלות שההסכמים הקיבוציים עם המורים מטילות על מערכת החינוך רחוקות מלהיות מה שמסביר את ההישגים הדלים של תלמידי ישראל.
נזכרתי בזה היום כשקראתי מאמר על Charter Schools בארה"ב (לא מצאתי עותק של המאמר בגישה חופשית). נדמה לי שקוראים לזה בעברית "בית ספר ברישיון", ובכל אופן מדובר על בית ספר שפועל לרוב כעמותה פרטית (ולפעמים כעסק פרטי ממש), אבל מקבל מימון ציבורי. בדרך כלל התלמידים יכולים לבחור בין בתי הספר הציבוריים הרגילים לצ'רטר, והעמותה מקבלת מימון מהממשלה על פי הרישום לבית הספר. היתרון התאורטי הוא שלבית הספר יש אוטונומיה מאוד רחבה בבחירת תוכניות הלימוד ובהעסקת המורים.
בארה"ב אפשר לשמוע הרבה פוליטיקאים משתי המפלגות מהללים את בתי הספר הללו, והרופורמות שהם מציעים לעיתים קרובות דורשות הרחבה של שיטת הצ'רטר. היה גם סרט, Waiting for Superman, שלמיטב ידיעתי לא הוקרן בארץ, אבל עורר הדים באמריקה, שעוקב אחרי כמה ילדים שמנסים להתקבל לצ'רטר סקול ב-LA. הסרט תוקף את המערכת ובעיקר את אירגוני המורים. הבעייה היא שהמחקר במדעי החברה לא ממש תומך בטענה שצ'רטרים אכן מביאים לתוצאות טובות יותר מחינוך ציבורי. זכור לי למשל משפט מוזר מתוך הסרט הזה שאמר שכרבע מהצ'רטרים מביאים להישגים גבוהים מהממוצע בבתי הספר הציבוריים. דבר מוזר להתגאות בו בהתחשב בכך שכחצי מבתי הספר הציבוריים מישגים תוצאות יותר טובות מאותו הממוצע.
המאמר הנ"ל של Dennis Epple, Richard Romano, Ron Zimmer הוא סקירה של הספרות הכלכלית בנושא, והוא מגיע למספר מסקנות, הראשית מבינהן היא, שכאמור, אין שום הוכחות לזה שצ'רטרים יותר טובים מבתי ספר ציבוריים. הם מצביעים על כמה רשתות של צ'רטרים שמצליחות (גישה שנקראת no excuses כנראה מוצלחת במיוחד) ועל כמה שנכשלות. באופן כללי, בכל מה שקשור לצ'רטרים התוצאות מאוד לא חד-משמעויות, מלבד עניין ההעסקה. הנה פסקה אחת מתוך המסקנות שלהם (עמ' 57):
On the whole, teachers in charter schools are less experienced, are less credentialed, are less white, and have fewer advanced degrees. They are paid less, their jobs are less secure, and they turnover with higher frequency. Value added estimation of teacher effectiveness shows charter school teachers to be weaker in increasing test scores.
OK אם כך מה דעתך הבעיה של מערכת החינוך שלנו?
אהבתיאהבתי
אין לי תשובה לזה, בטח לא תשובה קצרה. להערכתי חסר כסף במערכת, ולא מלמדים מספיק שעות, אבל זה לא אומר שפשוט לזרוק עוד כסף יעזור. מסובך.
אהבתיאהבתי
אסף, ישנם מאמרים אחרים אשר כן מוצאים תוצאות חיוביות לבחירה בחינוך, צ'רטרים, וואוצ'רים וכו'. למשל זה:
יש ללחוץ כדי לגשת אל Wolf%20et%20al%2013-%20DC%20OSP_JPAM.pdf
ויש עוד. אני לא חושב שזה הוגן לבחור מאמר אחד ולטעון שלפיו נושא הבחירה בחינוך אינו חשוב, הוויכוח בנושא עדיין נמצא בעיצומו.
אהבתיאהבתי
אורי, הרושם שניסיתי להעביר בפוסט משתקף במשפט: "באופן כללי, בכל מה שקשור לצ'רטרים התוצאות מאוד לא חד-משמעויות". הביקורת שלי היא בעיקר על מי שחושב שיש איזה רפורמת קסם בסגנון הפרטה וחיסול ארגוני המורים שתפתור את כל הבעיות (ע"ע waiting for superman).
אגב, המאמר שציטטתי הוא לא מחקר מסוים אלא סקירת ספרות, ואני חושב שהוא די הוגן בהצגת המחקרים שמראים תוצאות חיוביות ושליליות. בין היתר הם מצטטים את המחקר של Wolf et al, שבלינק שלך.
אהבתיאהבתי
אוקיי. הבעיה שלי עם כל הספרות הזו היא שהם כולם, לפחות מה שנתקלתי בו עד כה, מחפשים השפעה על ציונים, בעוד שאני הייתי רוצה לראות השפעה על שביעות רצון של הורים וילדים.
אהבתיאהבתי
אורי, זה בהחלט היה מעניין למדוד גם את האספקט הזה, ואני לא הייתי מודע לזה שלא עושים את זה. יחד עם זה, גם המדד הזה הוא בעייתי: אידאלית היית רוצה לקחת תלמידים שעברו בשתי המערכות, לחכות 10 שנים כדי שתהיה להם קצת פרספקטיבה על מה באמת נחוץ להם בחיים, ואז לשאול אותם מה הם מעדיפים.
אהבתיאהבתי